יער אודם, שמושב אודם יושב ממש בתוכו, הוא יער אלונים סבוך כמו באגדות. שעתו היפה ביותר של היער היא דווקא בחורף, גם כשיורד גשם והקור גדול בתוך היער אין רוח, הקור קצת יותר נסבל ואין בוץ. כשיש ערפל היער עוד יותר מסתורי וכיף. בקיץ מציע היער טיול צונן גם בימי חמסין.
ללכת לאיבוד ביער… כמו באגדות.
טיול בשמורת יער אודם מאת אורנה אשד
טיול רגלי, ממונע או גם וגם, מומלץ לעונת החורף והאביב (וגם לשאר עונות השנה..).
בימים גשומים, ערפיליים וקרים במיוחד שבהם כמעט בלתי אפשרי לטייל בשטחים פתוחים, נעים במיוחד לשהות תחת חופת היער. הממטרים מורגשים רק בעקיפין, כשמים זולגים לאיטם ובעדינות מקצות הענפים והעלים, נוגעים לא נוגעים במטיילים שמתחתם. הקרקע, גם בימים מאוד גשומים אינה בוצית ברצפת היער. כש"לא רואים ממטר" מתברך היער באווירה של קסם ומסתורין וההליכה בו דומה להליכה במבוך שדים. רוח אינה מורגשת וגם הקור נסבל.
למי שעורכים את הסיור ברכב, מומלץ בחום לעצור מדי פעם ולהיכנס אל מתחת לחופת העצים. אפילו במרחק של 30-40 מ' מהרכב תוכלו ליהנות מתחושת הליכה לאבוד בסבך יער עבות ואובדן הקשר.
החורף הוא שעתו היפה של החורש הים תכוני בכלל ושל חורש הר-אודם בפרט כאשר מתחת לחופת העצים הגבוהה והירוקה מתעוררת לחיים גם הקרקעית. מרבד נמוך וצפוף, דקיק-עלים, של סיסנית הבולבוסין, מכסה את קרחות היער בירוק חי, כמעט זוהר. לאורך החורף מנקדים את הירוק הזה פרחי חורף נמוכים וגאופיטים שונים. טחבים וחזזיות, במגוון צבעים וצורות, מכסים את האבנים, חלקי גזע, ענפים וזרדים, נפתחים אל המים והלחות ומתחילים את השלב המיני במחזור הרבייה שלהם.
בעומק הסבך נערמת מתחת לעצים שכבה עבה של עלים מן השלכת האחרונה של מרכיבי היער הצפוניים, בעיקר אלון תולע, עוזרר ולבנה רפואי. על שכבת העלים התחוחה והנרקבת לאיטה גדלים מינים שונים של פטריות שגופי הפרי שלהן יוצרות גן פסלים מרהיב ביופיו ובשלל הצורות שהוא מציע (זהירות חלקן רעילות).
יער אודם מכסה שטח של כ- 4 קמ"ר הנמצאים בין הכפר הדרוזי מסעדה ותל אודם. זהו חורש ים תיכוני גבוה תרתי משמע – 800-1000 מ'.
עצים, עשבים ומה שביניהם
הנתונים הטופוגרפיים האלו, לצד העובדה שהתשתית היא בזלתית, כמות המשקעים השנתית גבוהה (800-1000 מ"מ גשם בשנה) וכוללת לא מעט ימי שלג. מידה רבה של השפעה על תצורת היער, הרכב המינים שלו ומידת הכיסוי של השטח הייתה לפעילות האדם האינטנסיבית באזור (כריתה ועיבוד של חלקות רבות), מסוף המאה ה-19 עד אמצע המאה ה- 20: החורש הזה, יותר כמו יער, כולל בעיקר שתי שכבות של צומח – עצים גבוהים ומתחתם עשבוניים וגיאופיטים. ביניהם חסרה לרוב שכבת השיחים ובני השיח (פרט לשיחי אחירותם, המלווים בעיקר את קו גבול היער עם הכביש החוצה אותו ושויחי עצונית החורש בחלקות מסוימות).
החסר הזה מבליט לעין את גבעוליהם המעוצים של מטפסים כמו יערה אילקית, קיסוס, טמוס, פואה מצויה ואספרג החורש. העץ השליט הוא אלון מצוי, שלרוב גדל באזורים נמוכים יותר. לצידו אלון התולע המותאם יותר לתנאי הקור. מלויים אחרים הם עוזרר, הלבנה הרפואי והאלה הא"י המנקדת באדום את חופת היער בתקופת הלבלוב באביב.
יער חי מאוד
ביער חיים יונקים רבים כמו חזירים, דלקים, שועלים ושפע מיני מכרסמים, כולל נמנמני הסלעים הנדירים. סבך היער המקצר את טווח הראות למטרים ספורים מקשה על התצפיות בהם, אך סמני נוכחותם, כגון גללים, נראים בכל מקום. גם ציפורי החורש היציבות והחורפות, חומקות להן בין הענפים, מתגלות ומסתתרות לסירוגין: אדום חזה, חכלילית העצים, נקרים סורים, שחרורים ועורבנים.
בחלקים שונים של היער בעיקר בשוליו נראים, או נשמעים (דנדון פעמון המשכוכית) עדרי הבקר ועיזים.
למתכננים מראש את הטיול, מומלץ לכוון לעונות פריחת הגיאופיטים השונים העשויה להגדיל את ההנאה אלפי מונים (לקראת כל אחת מהפריחות רצוי לברר עם מרכזי המידע של רשות שמורות הטבע במרחב גולן): לקראת סוף ינואר צפויה פריחת הרקפת היוונית, הזעירה והלוהטת בגווני ורוד עז. מין נדיר במחוזותינו הנמצא כאן למאות ואלפים. בסוף החורף והאביב צפויים לפרוח מינים רבים, חלקם נדירים ביותר, של סחלבים (בין השאר בן חורש רחב עלים, סחלבן ושנק החורש).
איך לטייל ביער?
טיול קצר
כחמישים מ' מצפון לצומת הכניסה לאודם הולכים מזרחה לג'ובה הגדולה. אפשר לרדת (זהירות תלול!) ואפשר להגיע לשפת המכתש ולחזור לכביש.
כך, או כך, כדאי לתפוס שלווה באמצע היער ולהנות מהירוק והשלווה.
קצת יותר ארוך
בכביש 98 מדרום למסעדה, לפני עיקול חד בכביש (1) מתחיל שביל יער מרהיב. בעלי הג'יפים ישלימו מסלול טבעת קצר (2 -6). עזבו את הרכב כמה שיותר. היער כאן מפותח והעצים גבוהים גבוהים.
נטולי הג'יפים יהנו אפילו יותר… השאירו את המכונית בתחילת השביל, קחו עמכם סל פיקניק ושוטטו להנאתכם ביער (1, 5, 6).
אתרי תיירות קרובים:
יקב הר אודם ויער האיילים במושב אודם, חוויה מהסרטים בקיבוץ אלרום, עמק הבכא, הר בנטל.
